גוף ונפש באנדומטריוזיס: להבין את הקשר ההדדי, להתחיל בתהליך של החלמה

אנדומטריוזיס היא לא רק מחלה גינקולוגית – אלא מצב רפואי מורכב שמשפיע ומושפע ממערכות רבות בגוף, כולל מערכת העצבים, המערכת החיסונית, המערכת ההורמונלית – וגם ההיבטים הרגשיים והתודעתיים שלנו.

נשים רבות שמתמודדות עם אנדו חוות לא רק כאב פיזי, אלא גם עייפות עמוקה, חרדה, חוסר אונים, סטרס מתמשך ותחושת ניתוק מהגוף.

ההבנה שהמחלה פועלת במקביל בגוף ובנפש – היא המפתח להתחלה של תהליך החלמה.

הקשר גוף-נפש: רעיון עתיק, מדע עכשווי

ההכרה בכך שגוף ונפש פועלים יחד אינה חדשה.

ברפואה הסינית המסורתית מקובל לראות את הגוף והנפש כמערכת אחת בלתי נפרדת –

כל תסמין גופני משקף גם חוסר איזון רגשי או אנרגטי, ולהפך. אפלטון טען ש"לא נכון לטפל בגוף מבלי לטפל בנפש".

גם הרמב"ם הדגיש שבריאות הגוף תלויה בבריאות הנפש.

כיום, גם מחקרים עדכניים ברפואה המערבית מראים שרגשות, סטרס, אמונות ואירועים טראומטיים מהעבר – משפיעים על המצב הבריאותי שלנו, ויכולים להגביר כאבים, דלקתיות ואת הסיכון להופעת מחלות.

סטרס מתמשך, טראומה וכאב באנדו

במהלך החיים – ובעיקר בילדות או גיל ההתבגרות – חוויות של דחק, מתח או טראומה שלא עובדו רגשית עלולות לשבש את האופן שבו מערכת העצבים מגיבה. מחקרים מצאו כי נשים עם אנדומטריוזיס שהיו חשופות לאירועי חיים טראומטיים בילדות או בגיל ההתבגרות נטו להראות סימנים של תגובה מוחלשת לציר ה־HPA (המעורב בהפרשת קורטיזול), לצד סימנים של דלקת מוגברת.

המשמעות היא: פחות יכולת וויסות של מערכת החיסון, ונטייה ליותר דלקת.

ואנדומטריוזיס, כפי שכבר ידוע – היא מחלה שמתאפיינת בדלקת כרונית.

שילוב של נטייה לדלקת עם קושי ביכולת לווסת אותה – תורם לכאב מוגבר, תגובתיות יתר, פגיעה במערכת החיסון, עייפות מתמשכת ופגיעה בתחושת השליטה.

רגשות, דפוסי אישיות ואמונות

ד"ר פיטר לוין, מייסד גישת החוויה הסומטית (Somatic Experiencing), מדגיש את החשיבות של הקשבה עמוקה לתחושות הגוף. הוא מתאר כיצד טראומה שלא עובדה רגשית עלולה להשתמר במערכת העצבים ולהתבטא בתסמינים גופניים מתמשכים – כולל כאב כרוני. דרך החוויה הסומטית ניתן לשחרר בהדרגה ובאופן בטוח את האנרגיה התקועה בגוף, ולחזק את תחושת הביטחון הגופני והרגשי.

הבנה זו משתלבת עם עבודתו של ד"ר ג'ון סארנו, שטען כי רגשות כמו כעס, תסכול או עצב שלא מקבלים ביטוי – עלולים להתגלם דרך כאב גופני. ד"ר הווארד שובינר מרחיב את הגישה הזו ומראה כיצד אימון מוחי ממוקד – הכולל שינוי פרשנויות ותגובה נוירולוגית לכאב – עשוי להפחית כאב נוירופלסטי, גם במצבים רפואיים מאובחנים כמו פיברומיאלגיה – ואפילו באנדומטריוזיס.

נשים רבות עם אנדו מדווחות על דפוסי אישיות כמו פרפקציוניזם, ריצוי וביקורת עצמית – דפוסים שמייצרים מתח מתמשך ופוגעים ביכולת הגוף להיכנס למצב של ריפוי.

ברוס ליפטון, ביולוג שהתמחה בביולוגיה של התא, חקר את השפעתן של אמונות, מחשבות ותפיסות פנימיות על תאי הגוף דרך מנגנונים אפיגנטיים. לדבריו, התודעה אינה רק משקפת את המציאות – אלא מעצבת אותה ברמה התאית. הוא חקר כיצד אמונות, מחשבות ותפיסות פנימיות משפיעות על תאי הגוף והדגיש שהמחשבות שלנו לא רק משקפות את המציאות – אלא גם מעצבות אותה ברמה ביולוגית.

ההשפעות הרגשיות והקוגניטיביות הללו לא נשארות רק ברמת התחושות – הן מתבטאות ישירות בגוף, דרך דרכי פעולה של מערכת העצבים והחיסון.

התגובה הגופנית: דלקת, כאב ודריכות עצבית

כאשר הגוף מזהה סכנה – גם אם היא רגשית – הוא מפעיל את מנגנוני ההישרדות.

מערכת העצבים מופעלת, המוח מפרש את התחושות כסכנה, מערכת החיסון מתגייסת – והגוף נכנס לדריכות מתמשכת. כך נוצר מעגל שקשה לצאת ממנו: דריכות ← דלקת ← כאב ← עוד סטרס ← עוד דריכות.

ע"פ ד"ר סטיבן פורג'ס – מפתח התאוריה הפוליואגלית – כל זה מתרחש דרך עצב הואגוס, שמעביר מידע בין המוח לגוף ולהפך. כאשר מערכת העצבים אינה מווסתת ועצב הואגוס אינו פעיל דיו, הגוף מתקשה לעבור ממצב של הישרדות למצב של ריפוי.

ויסות רגשי וקשיבות: חלק בלתי נפרד מתהליך ההחלמה

המילה "רגש" באנגלית – emotion – מגיעה מהמילה הלטינית emovere, שפירושה: להניע.

דרווין כבר במאה ה־19 טען שרגשות נועדו להחזיר את הגוף לאיזון.

כאשר רגשות לא מקבלים ביטוי – הם נאגרים בגוף, ומפעילים את מנגנוני הסכנה באופן מתמשך.

תופעות כמו "נשבר לי הלב", "התכווצה לי הבטן", "נחנק לי הגרון" – הן לא רק מטאפורות.

הן ביטויים תחושתיים של מערכת עצבים דרוכה.

עצב הואגוס – שמעביר מידע בין המוח ללב, לריאות, למערכת העיכול ולאיברי האגן – אחראי גם על וויסות רגשי. ניתן לחזק אותו בעזרת תרגולים מגוונים.

כמו רגשות, גם תודעה – מחשבות, תקווה ואמונות – היא חלק ממנגנוני הריפוי של הגוף.

אמונה, ציפייה ותקווה

ד"ר אסיה רולס חוקרת את הקשר בין תקווה, דמיון וציפייה חיובית לבין הפעלה של תהליכי ריפוי במערכת החיסון. היא מראה כיצד פלצבו ונוצבו הם ביטוי לכוחה של תודעה – לחולל תהליכים פיזיים עמוקים.

גם אלן לנגר, חוקרת בולטת של תחום הקשיבות, מראה כיצד מודעות משפרת מדדים בריאותיים – לא רק נפשיים, אלא גם פיזיים ממש.

צעד ראשון לתהליך החלמה

כדי להתחיל תהליך החלמה רגשית שיכול להשפיע גם על הגוף – כדאי להתחיל בהתבוננות, בפיתוח קשיבות, מודעות, הבנה, בחמלה כלפי מה שמתרחש בפנים.

אני מזמינה אותך:

📌 לקרוא מאמרים נוספים על הקשר בין אנדו ומערכת החיסון, ועל מורכבות הכאב באנדו.

📚 לעיין במידע רלוונטי ומעניין, הכולל קישורים, מאמרים וסרטונים – בקרי בעמוד המידע השימושי באתר

🌿אם ברצונך להעמיק בנושאים הללו ולרכוש כלים ומיומנויות ליישום בחיי יומיום, את מוזמנת להצטרף לסדנה קבוצתית טיפולית או לתהליך טיפולי אישי,

💛 הגוף שלך מדבר איתך. ההקשבה שלך אליו – היא הצעד הראשון לתהליך החלמה אמיתי.

"הפירוש העמוק של "שיקום", הוא "ללמוד לחיות שוב בפנים". שיקום הוא חילוף, בו את מוכנה להיכנס לתוך הפנימיות של היותך ולעבוד בגבול עם מה שיש, במודעות מלאה ובחמלה (...) אם את מתמסרת בתשומת לב – יש אפשרות אמיתית מאוד שתחזרי הביתה לגופך, ותלמדי לחיות שוב בתוכו."— ג’ון קבט-זין

עומר שילוח- טיפול רגשי לנערות ונשים עם אנדומטריוזיס.